עתיד חדש לגירושין בישראל 2017-05-01T09:44:19+00:00

עתיד חדש לגירושין בישראל

מאת: סאן זרח


הניחו החרבות, הסירו המגנים, מהיום נחסך מכם שדה הקרב בתהליך הגירושין, בין אם התכוונתם לכך ובין אם לאו. המהפכה כבר כאן!

החוק החדש להסדר התדיינויות התשע”ד- 2014, המדינה לוקחת אחריות, לאור העובדה כי בשנת 2013 דווח בישראל על 14,735 מקרי גירושין; העלייה הניכרת באחוז המתגרשים בישראל יצרה עומס רב על מערכת המשפט ונראה כי נתון זה עתיד להיוותר בעינו. המדינה הבינה את חשיבות יצירת הנתיב החלופי לפתרון סוגיות הגירושין המורכבות, ולקחה אחריות על האופן בו מתנהלים גירושין בישראל. התוצאה: נסללה דרך חדשה המחייבת לנהל את הליך הגירושין באופן שונה מהקיים.

החלטתם להתגרש, אז מדוע להילחם?
גירושין הם אחד המשברים הקשים שמשפחה עלולה לעבור ולכולם יש חלק במשבר הזה- הורים וילדים כאחד. ההחלטה להתגרש מגיעה מתוך הבנה, שהחיים המשותפים בלתי- מספקים ואף מזיקים לתא המשפחתי ולילדים. הציפיה מן הגירושין היא מעבר ממשבר נישואין קשה למסלול חיים רגוע ומאוזן יותר בנפרד.
אז איך עושים את זה? קיים יחס ישיר בין התהליך, לבין האופן בו מתנהלים הצדדים; הליך גירושין מבוקר ומכוון הידברות יבטיח תקשורת טובה יותר בין הצדדים גם לאחר הפרידה.
למרות כל החדשנות החברתית, התא המשפחתי ומוסד הנישואין הם עדיין מדד להצלחה אישית, כלכלית וחברתית. גירושין מלווים בתחושה של כישלון ואכזבה עמוקה. מתגרשים עלולים למצוא עצמם במערבולת של כעסים ומסעות נקמה. השפעתם על הילדים ישירה והופכת אותם לקורבנות בסכסוך ולכלי משחק ומיקוח בהליך הגירושין.

כשההורים במלחמה הילדים באימה!
היחסים בין הצדדים במהלך תקופת הגירושין משפיעים ומשליכים ישירות על הילדים ועל יכולתם להתמודד עם המצב החדש, על תפקודם היומיומי במסגרות החינוכיות ובחייהם בכלל. המשבר הגדול שחווים הילדים בהליך הגירושין מתעצם במקרה של מערכת יחסים רעועה בין הוריהם, גם ובעיקר לאחר הפרידה. הקושי הגדול ביותר של ילד הוא כאשר הוא נדרש לבחור צד, בעוד כל הורה מושך לצידו, בין אם בגלוי ובין אם בסמוי. מחקרים שנערכו בנושא זה, הוכיחו כי ילדים להורים גרושים ביחסים רעועים  נוטים להיות ‘ילדים מרצים’ ולעיתים אף לכאלה המאשימים עצמם בגירושין.

בית המשפט לצדק?
בית המשפט מסמל עבור רבים מאיתנו מקום ל”סגירת חשבונות”, בעוד שמטרתו האמיתית היא להוציא את הצדק לאור, ולהכריע בסכסוכים. האימרה המוכרת “נתראה בבית- המשפט” מהווה פתיחת חזית מלחמה ארוכת טווח ולא פתרון בעיות.
קיים שוני מובהק בין פסקי הדין הניתנים בנושא המזונות בערים השונות, הוכחה לכך שהדיונים בבתי המשפט תלויים לרוב גם במזל. העלויות הכרוכות בייצוג המשפטי גבוהות, מופרזות ולרוב בלתי- מוצדקות. בנוסף, הבחירה בייצוג משפטי גורמת לתחושה של עוינות וברוב המקרים, הצדדים נמנעים מקשר ישיר, ומתקשרים באמצעות באי- כוחם.

בשל העומס הכבד, לרוב הדיונים בבתי- המשפט אינם מעמיקים, אינם מקיפים דיים ואינם עונים על כל צורכיהם העתידיים של המתגרשים. לשופטים יש נטייה להימנע מלרדת לעומקן של סוגיות שונות וחשובות הנוגעות לעתיד המשפחה, כגון: מערכות יחסים עם בני זוג חדשים, קבלת החלטות עתידיות בנושאי חינוך, בריאות וכד’. באופן זה איכות השיפוט עלולה להיפגע ולגרום לעיוות דין.

המדינה מנסה לקדם את המתגרשים להסכמי שלום
גם המדינה מבינה את הבעייתיות והרגישות בדיני המשפחה, ובשל כך לקחה אחריות וצעדה צעד חשוב לקראת יצירת פתרון יעיל.
את הגירושין לא ניתן למנוע, אך ניתן לתקן את האופן שבו מתקיים ההליך עצמו, ובכך להבטיח עתיד טוב יותר לזוגות מתגרשים ולילדיהם.
זוגות שמחליטים להתגרש בוחרים לעשות זאת מתוך ההבנה שאינם רוצים עוד מריבות ועימותים בתוך המשפחה; מתן גט אמנם מבטיח מרחק פיזי מהצד השני, אך אינו מבטיח התנהלות שונה מזו שהייתה כשחיו יחדיו.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ד- 2014 הינו חוק חדש אשר מחייב את הצדדים לעבור בין 1 ל-4 פגישות מהו”ת (מידע היכרות ותיאום) שבמהלכן הצדדים יקבלו הסבר אודות ההליכים והאפשרויות העומדים בפניהם.
גישור, סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, התשמ”ד- 1984, הינו הליך המסייע לבני זוג, להורים ולילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בינהם בהסכמה ובדרכי שלום.
גישור הינו הליך המעודד שפה משותפת בין הצדדים אשר מנחה את הצדדים לשיח חופשי ומשוחרר, נטול נימה ביקורתית ושיפוטית.

גישור מקצועי מאפשר לצדדים זווית ראייה שונה  לקידום אינטרסים אמיתיים וחשובים לניהול הסכסוך. מטרתו של הגישור לייצר שיתוף פעולה והסכמות בין הצדדים ובזכותם.

האם גישור יכול להוות פתרון מוחלט ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט?
מה הוא המוצא במצב בו הצדדים אינם מגיעים לכדי הסכמה מלאה בהליך הגישור?
בשל ארגז הכלים המוגבל של המגשר, התוצאה הסופית של הדיון תלויה אך ורק בנכונותם של הצדדים לייצר הסכמות. מאחר שאין בסמכותו של המגשר להכריע בסכסוך, הרי שכל עוד נותרים נושאים פתוחים, הדיון עלול לשוב אל כותלי בית- המשפט.
למקרים אלו פתרון משלים הנקרא ‘גישבור’- הליך גישור שבמידת הצורך ממשיך לבוררות.

מהי בוררות?  
בוררות, התשכ”ח- 1968. שיטה מעין שיפוטית להכרעת הסכסוך; זהו הליך המקובל במדינות רבות בעולם ומתקיים לרוב בתחום העסקי, אך מתאים לכל תחום ובעיקר לתחום המשפחה. ההליך מעניק לצדדים דיסקרטיות מוחלטת. הבורר מתמנה על ידי הצדדים, פועל מכוח החוק ונתמך בו, אך יכול להפעיל שיקול דעת אישי ומקצועי.

פסק הבוררות מחייב מבחינה משפטית, אך יחד עם זאת, מאפשר גמישות ויצירתיות מחשבתית. לוח הזמנים בין הדיונים חוסך בעלויות רבות ובזמן יקר; הצדדים יושבים סביב שולחן הדיונים באווירה נינוחה  מזו של בית המשפט.

מדוע לא עשו זאת עד היום?
בעבר, לציבור היה חשש רב לפנות למוסד הבוררות מאחר שהיה קיים קושי רב לערער על פסק בורר או לבטלו. בנובמבר 2008, התשס”ט, עבר בכנסת תיקון מס’ 2 לחוק הבוררות ובזכות התיקון, מתאפשרת פנייה לערכאת ערעור על פסק בורר בשלושה מסלולים שונים.

מהו ‘גישבור’?
השילוב בין גישור לבוררות- יקרא גישבור.
מטרתו לתת מענה משלים להליך של גישור, בו הצדדים אינם מגיעים לידי כלל ההסכמות. בהליך הגישבור פסק הבורר יינתן בהתאם לתהליך המנוהל בין הצדדים, ויותאם לצורכיהם, בשונה מפסק שופט בבית- המשפט, אשר מחויב לפסוק ע”פ הדין המהותי.

גישבור במידת הצורך למקרים בהם הצדדים לא מגיעים לכלל ההסכמות הינו פתרון המבטיח  הסכם. ביכולתו לשנות את פני הגירושין ולהוות מהפיכה באופן בו מתקיימים תיקי הגירושין בישראל.
נוכל לסכם ולהסכים שהליך הגירושין המתקיים בהליך גישור מקנה את ההזדמנות להמיר את החרבות בעלי זית וליישב את הסכסוכים בדרכי שלום.