מאמר-גישבור 2017-05-01T09:07:33+00:00

הגישבור כפתרון משלים לחוק הסדר התדיינויות ויישוב סכסוכים

מאת: סאן זרח


להתנהלות הדיונים במערכת המשפט יש השפעה שלילית על סכסוכים. מרגע הגשת התובענה בבית המשפט, מערכת היחסים בין הצדדים לסכסוך נהרסת באופן מוחלט והמרחק בין הצדדים מתעצם. ישנה חשיבות רבה ביצירת נתיב אלטרנטיבי לפתרון סוגיות המופנות לבית המשפט.
המחוקק הבין את ההשפעה השלילית המתקיימת בין הצדדים בבית המשפט ולצד זאת את התמודדותם של השופטים המסורים עם עומס התיקים המוטל עליהם. אחד הפתרונות שיצר המחוקק עבור בית המשפט לענייני משפחה וגירושין הוא הליך מקדים ומבטיח- ‘חוק להסדר התדיינות ויישוב סכסוכים’ התשע”ד-2014,. במטרה ליידע את הצדדים אודות האפשרויות העומדות בפניהם.

הגישור כפתרון –  מתרכז בתהליך שהצדדים עוברים ופחות בתוצאה. המגשר הינו כלי לאיזון יחסי הכח בין הצדדים. כיום, גישור מנוהל במקרים רבים על בסיס כישרון ויכולותיו של המגשר וחסר דרך מוסדרת המבטיחה את יישוב הסכסוך ובסופו הסכם. החוק להסדר התדיינויות, מחייב את הצדדים לעבור פגישות מהו”ת  הליך זה יימשך 75 ימים בהם יהיו מעוכבים מלהגיש תביעות לבית המשפט ולבית הדין הרבני. בתקופה זו מגשרים ממרכזי הסיוע של בתי המשפט יקיימו בין 1 ל- 4 פגישות מהו”ת, אשר במהלכם ינסו להביאם לידי הידברות. חשוב לציין כי הצלחתו של הליך הגישור תלויה בעיקר בנכונותם של הצדדים לפתור את הסכסוך, וכי מפגשי מהו”ת אינם מבטיחים בסופן הליך גישור.

תופעת לוואי לחוק הסדר התדיינויות – 

יש מספר מגבלות אשר עלולות לפגוע בצדדים. חסרונו העיקרי של הגישור הוא בהיותו הליך וולונטרי ותלוי בנכונותם הבלעדית של הצדדים לייצר הסכמות בינהם. לכן אינו יכול להבטיח את סופיות הדיון. המגשר מוגבל מבחינה הכרעתית ובמידה וחלק מנושאי הסכסוך לא יסתיימו בהסדר גישור, ישוב הדיון חזרה אל כותלי בית המשפט. כמו כן למגשר יש מגבלות בארגז הכלים המוצע לפניו על פי חוק ואינו יכול לתת מענה מלא לצורכיהם של הצדדים בסוגיות משפטיות שונות.

בוררות כפתרון משלים-

יש מספר מגבלות אשר עלולות לפגוע בצדדים. חסרונו העיקרי של הגישור הוא בהיותו הליך וולונטרי ותלוי בנכונותם הבלעדית של הצדדים לייצר הסכמות בינהם. לכן אינו יכול להבטיח את סופיות הדיון. המגשר מוגבל מבחינה הכרעתית ובמידה וחלק מנושאי הסכסוך לא יסתיימו בהסדר גישור, ישוב הדיון חזרה אל כותלי בית המשפט. כמו כן למגשר יש מגבלות בארגז הכלים המוצע לפניו על פי חוק ואינו יכול לתת מענה מלא לצורכיהם של הצדדים בסוגיות משפטיות שונות.

בוררות כפתרון משלים-

חוק הבוררות התשכ”ח-1968, לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט. בוררות הינה הליך מעין שיפוטי, הבורר פועל מכוח החוק ונתמך בו, אך יכול להפעיל שיקול דעת אישי ומקצועי וביכולתו להשתמש בארגז כלים המעניק לו סמכות כמעט זהה לזו של שופט בבית המשפט. דבר אשר יכול לתרום רבות למקרים של סכסוך שבהם הסיטואציה מחייבת פסיקה של סעדים למיניהם או צווים אחרים. לפי סעיף י”ז לתוספת הראשונה לחוק הבוררות -“הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתיתו וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בהסכם הבוררות חלקים חלקים”, במקרים נוספים להיעזר בסמכויות העזר אשר בית המשפט מעניק לו על פי סעיף 16 לחוק הבוררות וכל זאת על פי בחירת הצדדים המגדירים את סמכויותיו של הבורר. פסק הבוררות מחייב מבחינה משפטית אך יחד עם זאת מאפשר גמישות ויצירתיות מחשבתית. הצדדים יושבים סביב שולחן הדיונים באווירה נינוחה מזו המקובלת בבית המשפט. חשוב מכל הוא שהצדדים בהסכם הבוררות מגדירים יחד את השלבים, קובעים את לוחות הזמנים לניהול הבוררות, את מקום הדיון ואפילו את השפה אשר מקיימת אותו. השילוב בין גישור ובוררות-‘גישבור’, יכול להציע פתרון משלים למקרים בהם הסכסוך לא נפתר באמצעות הגישור.

גישבור

תיקון מס’ 2 לחוק הבוררות- הפגת החשש של פסקי בוררות שלא ניתנים לערעור

בנובמבר 2008, התשס”ט, עבר בכנסת תיקון מספר 2 לחוק הבוררות, שמשמעו קיום הליך בוררות עם הכרעה הסכמית. באמצעות תיקון זה, לפיו ינמק הבורר את פסקו, מתאפשר ערעור על פסק בורר. כיום ישנם שלושה מסלולי בוררות הניתנים לבחירתם והתאמתם של הצדדים:

המסלול הראשון: בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, ביטול פסק בורר על פי עילות 24(1-10) ועל פי המועדים שנקבעו בסעיף 27 לחוק הבוררות. מסלול זה הוא המסלול המקורי והראשון שהיה בחוק הבוררות עד לתיקונו- ישנם 3 מעדים רלוונטים לביטול הפסק:
1. מועד חתימת הפסק.
2. מועד שימוע הפסק.
3. מועד מסירת הפסק – הינו המועד הרלוונטי למניין הימים בהם ניתן להגיש בקשת ביטול, וזאת תוך 45 ימים מיום מתן הפסק (למעט חריגים). יש לשים לב לשתי עילות חריגות: סעיף 24(1) וסעיף 24(10). לפי סעיף 27ד’ המתייחס לבקשת ביטול פסק בורר על פי העילה שבסעיף 24(1) שלפיה לא היה הסכם בוררות בר תוקף, מייתרת את מגבלת הזמן מהסיבה כי הסכם שאין לו תוקף אינו הופך בר תוקף בחלוף הזמן. בסעיף 24(10) ניתן יהיה להגיש בקשת ביטול בזמן בלתי מוגבל במידה והתגלתה עילה שבגינה בית המשפט היה מבטל פסק דין סופי ובתנאי שהוגשה תוך 45 ימים מיום גילוי העילה שבגינה הוגש הערעור.

המסלול השני: בוררות לפי סעיף 21א לחוק הבוררות- ערעור בפני בורר שקבעו הצדדים בהסכם.
ביטול הפסק רק על פי העילות בסעיף 24(9) שבו הפסק מנוגד לתקנת הציבור ולפי סעיף 24(10) שבו קיימת עילה על פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור. במסלול זה חובת ההנמקה קוגנטית ויחולו הוראות התוספת השנייה, בנוסף להוראות התוספת הראשונה (אם לא נקבע אחרת בהסכם). על פי הוראות התוספת השנייה, ערעור יוגש תוך 30 ימים מהיום בו הומצא פסק לבעלי הדין או מיום שהתמנה בורר בערעור לפי המאוחר, ערעור זה יהיה מנומק. בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תשובה מנומקת בתוך 30 ימים מיום שהומצא להם הערעור והמערער רשאי להגיש תגובה לתשובה תוך 15 ימים מקבלתה (זהו המסלול המתאים ביותר לגישבור בתחום דיני המשפחה והגירושין).
המסלול השלישי: בוררות לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות – ערעור על פסק בורר ברשות לבית המשפט. ניתן יהיה לערער על פסק בורר ע”פ התקיימותם של 4 תנאים מצטברים:
1. הצצדים התנו בהסכם שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין.
2. הצדדים הסכימו כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ברשות לבית המשפט.
3. נפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין.
4. יש בטעות היסודית ביישום הדין כדי לגרום לעיוות הדין.
לצד תנאים אלו קיימות שתי דרישות משנה קוגנטיות (סעיף 29 ב(ב)):
1. פרוטוקול – חובת התיעוד.
2. חובת הנמקה.
ללא התקיימותם של התנאים הללו על דרישות המשנה שלהם, לא יהיה ניתן להמשיך לדון על בקשת הערעור.

לסיכום: באמצעות שלושת המסלולים הללו ובנסיון הליך גישור מקדים, יוגדר הליך זה כגישבור. בית המשפט יתערב בעיקר בעניינים שבהם ההכרעה שמורה למדינה כגון, נושאים  חוקתיים, קוגנטים, או במקרים אחרים שבורר לא יכול להכריע בהם. אם בכל מקרה, פני הצדדים מוכוונות ליישוב ופתרון סכסוכים המופנים אל בית המשפט ועל פי החוק החדש להסדר התדיינויות ויישוב סכסוכים מחייבים את הצדדים להתדיין באופן רשמי ומחייב במסגרת פגישות מהו”ת, אז מדוע לשוב אל כותליו העמוסים של בית המשפט ובמקרים הללו הבלתי מספקים.
פתרון דומה להליך זה נראה לראשונה בפרשת יתרו בספר שמות בו פנה יתרו אל משה חתנו: “ואתה תחזה מכל העם אנשי חייל יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת והדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם…” (י”ח, כ”א-כ”ב).

כיום הניסיון לפתור סכסוכים אל מחוץ לכותלי בית המשפט תופס תאוצה בקרב המתדיינים שאינם מעוניינים לפנות לערכאות המשפטיות. באמצעות הגישבור ניתן להעניק להם מענה משלים לצורך יישוב ופתרון מוחלט של הסכסוך.